הכליות הן האיברים עם תפקוד חשוב בגוף שלנו לרבות סינון הדם והפרשת חומרי פסולת מטבוליים וחומרים כימייים זרים, ויסות משק המים, מאזן המלחים ואת חומציות הגוף . בנוסף, הפרשת הרמונים שונים כגון אריתרופואטין ( הרמון המעודד יצירת כדוריות אדומות במח עצם) . כמות הדם העוברת סינון בכליות נאמדת ב 180 ליטרים ביום.
פגיעה בתפקוד הכליות עלולה לגרום להצטברות של חומרי פסולת ושל נוזלים בגוף, להפרעה במאזן המינרלים, כמו אשלגן, מגנזיום, סידן, זרחן, ולהפרעה בייצור חומרים חיוניים כמו ויטמין D ואריתרופואטין .
הפגיעה בתפקודי הכליות עלולה להיות אירוע חריף, כלומר אי ספיקת כליות חריפה (Acute Kidney Injury ) או מחלת כליה כרונית (Chronic Kidney Disease) .
באי ספיקת כליות חריפה יש פגיעה מהירה בתפקוד הכלייתי שמתרחשת תוך שעות משנית למגוון גורמים כגון התייבשות קשה, נטילת תרופות, חשיפה לחומר ניגוד, זיהום, אלח דם וכו. אי ספיקת כליות חריפה הינו אירוע נפוץ ביחוד בקרב חולים מאושפזים. אי ספיקת כליות חריפה יכולה לנוע בטווח שבין פגיעה תפקודית קלה והפיכה, לבין מצב של כשל כלייתי מתקדם המתווה טיפול המחליף את תפקוד הכליות באמצעות דיאליזה.
אי ספיקת כליות כרונית הינה מצבו שבו תפקוד הכליות מחמיר למשך זמן ממושך, לאחר חודשים או שנים . אי ספיקה העלולה להפוך למחלת כליה סופנית (End Stage Renal Disease ) המצריכה מציאת תחליף לכליה שאינה מתפקדת. התחליף הזה עשוי להיות טיפולי דיאליזה או השתלת כליה . הסיבה השכיחה ביותר למחלת כליות כרונית היא נזק הנגרם כתוצאה מסוכרת ויל"ד .
דרגת הפגיעה בתפקוד הכליות יכולה לנוע מאי ספיקת כליות קלה עד אי ספיקת כליות קשה וסופנית. דרגה זו נקבעת על פי מדדית רמת קריאטינין בדם וחישוב קצב הסינון הכלייתי (GFR: Glomerular filtration rate) בהתאמה עם מין, גזע ומשקל המטופל .
לרוב התסמינים של אי ספיקת כליות מופיעים בשלב מתקדם של אי ספיקה, במצב של אי ספיקת מתקדמת עם ירידה בקצב הסינון מתחת ל 30% .
